<h1>ספר האסופות מכת"י — ליקוטין ופסקים מספר ראבי"ה על ע"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
תשובת רבי' גרשם מאור הגולה על בגדי הכומרים שמזמרין בהן לע"ז ואומרי' שמשמשי ע"ז הן ואסורין, יש לסמוך אדר' יוח' [חולין י"ג ע"ב] דא' גוים שבחוצה לארץ לאו אדוקי ע"ז הן הילכך מותר לישא ולתת עמהם ביום אידם. ומשמשי ע"ז אינן אסורין עד שיעבדו. ורבי' אב"ן כתב בספרו להתר על בגדי הכומרים שקורין קרזוקלש מפני שיוצאים בהם להתנאות לנגד המלכים וגם תולין הדושלש של מעילים של עב' זר' באולם המלכים להתנאות, ודמי לשיפה לצורכו ולצורכה דמותר כדאית' בפר' כל הצלמים [מ"ט ע"ב]. והמחמיר תבא עליו ברכה.
<h2>דף נ.</h2>
תשובת רבי' גרשם מאור הגולה על בגדי הכומרים שמזמרין בהן לע"ז ואומרי' שמשמשי ע"ז הן ואסורין, יש לסמוך אדר' יוח' [חולין י"ג ע"ב] דא' גוים שבחוצה לארץ לאו אדוקי ע"ז הן הילכך מותר לישא ולתת עמהם ביום אידם. ומשמשי ע"ז אינן אסורין עד שיעבדו. ורבי' אב"ן כתב בספרו להתר על בגדי הכומרים שקורין קרזוקלש מפני שיוצאים בהם להתנאות לנגד המלכים וגם תולין הדושלש של מעילים של עב' זר' באולם המלכים להתנאות, ודמי לשיפה לצורכו ולצורכה דמותר כדאית' בפר' כל הצלמים [מ"ט ע"ב]. והמחמיר תבא עליו ברכה.
שנינו תקרובת ע"ז אינה בטילה עולמית, ורבי' שמואל בר מאיר פסק דהני מלי בתקרובת שהוא כעין פנים, כדתנן [נ"א ע"ב] יינות ושמנים וסלתות וכו', אבל נרות של שעוה שמדליקין אותן לפני ע"ז וכיבן הגוי ומכרן לישר' או נתנם לו מותרות בהנאה שאינם נקרבין בפנים, ואם נויי ע"ז הם ביטלם כשכיבם. וכן חתיכה של שעוה שנותנין לפני ע"ז לדורון אין בהם משום נוי. וכן לחם חוק לכומרים ולגלחים שקורי' פרונדברוט אינו תקרובת ע"ז כי בימים הראשונים היו מאכילין לע"ז עצמה ומלבישים אותה מה שאין כן בזמן הזה. וכך קבל ה"ר אבי"ה מאביו ה"ר יואל הלוי דלנר של מצוה כגון נרות של שבת ושל בית הכנסת אסור להדליק באותה שעוה אע"ג דלהדיוט שרי, כדאיתה בפרק כל הצלמים [מ"ז ע"א].
<h2>דף נב.</h2>
תשובת רבי' גרשם מאור הגולה על בגדי הכומרים שמזמרין בהן לע"ז ואומרי' שמשמשי ע"ז הן ואסורין, יש לסמוך אדר' יוח' [חולין י"ג ע"ב] דא' גוים שבחוצה לארץ לאו אדוקי ע"ז הן הילכך מותר לישא ולתת עמהם ביום אידם. ומשמשי ע"ז אינן אסורין עד שיעבדו. ורבי' אב"ן כתב בספרו להתר על בגדי הכומרים שקורין קרזוקלש מפני שיוצאים בהם להתנאות לנגד המלכים וגם תולין הדושלש של מעילים של עב' זר' באולם המלכים להתנאות, ודמי לשיפה לצורכו ולצורכה דמותר כדאית' בפר' כל הצלמים [מ"ט ע"ב]. והמחמיר תבא עליו ברכה.
